מדי פעם אנו שומעים סיפורי חיים הגורמים לנו לתהות כיצד מצליחים חלק מן האנשים להתגבר על אירועי חיים טראומטיים כפי שעברו. דוגמא קיצונית להצלחות מסוג זה של ניצולי שואה רבים, אשר למרות זוועות השואה הצליחו להגיע לארץ, להקים משפחה ולחיות חיים עשירים ומספקים.
מהו אותו חוסן מנטלי שבזכותו סיפור אחד הופך להצלחה חרף כל הנסיבות המאתגרות?, ניתן לומר כי חוסן נפשי מתייחס ליכולתו של האדם להתמודד עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים אשר נגרמו עקב מצבים אלו. אחד הגורמים המרכזיים הקשורים בחוסן הנפשי הוא תחושת יעילות עצמית- אמונתו של האדם כי מסוגל לבצע פעולות שיקדמו אותו לעבר המטרה אשר הציב לעצמו.
לפי החוקרים גרווה וליאופולד (2009 ,Leipold & Greve), חוסן נפשי, יכול להיחשב כגשר בין המושגים "התמודדות" ו"התפתחות". "התמודדות" מוגדרת כשינויים מצביים לטווח הקצר בתגובה לאתגרים, בעוד ששינויים ארוכי טווח, אשר לא ניתנים להתמודדות בעזרת רפרטואר קוגניטיבי, רגשי או התנהגותי קודם מוגדרים כ"התפתחות".
ומה אם הייתה אופציה לאורך ההתפתחות ובין שלב קודם לשלב חדש, ללמוד דרכי התמודדות שבהכרח יסתיימו ביציבות או באפשרות להמשך התפתחות וצמיחה, ולא ברגרסיה למצב קודם?.
תכנית ההכשרה של WINWORK נותנת מענה וכלים ייחודיים להתמודדות עם אתגרים אילו. סגל ההוראה כולל מרצים המכוונים את היזמים אל עבר מציאת הייעוד העסקי שלהם וניהולו של עסק מצליח. הליווי האינטנסיבי של צוות המיזם מספק תמיכה, מחזק ומלווה את היזמים לאורך כל הדרך. הדגש על יחס אישי, הקשבה והכלה לצרכים הייחודיים תוך שאיפה למצוינות מקצועית יוצרים למעשה מעטפת המאפשרת לחוות בסביבה נייטרלית את חוויית היעילות העצמית במקביל לפריצה לעצמאות עסקית ובכך מלמדת דרכי התנהלות אפקטיביות הן נפשית והן תעסוקתית. גם היזם המוכשר ביותר עלול לחוות נפילות. לכן, ההכשרה מציעה גם ליווי אישי (מנטורינג), והשתייכות לקהילה עסקית. הערך של תחושת אחווה לרוב מחזק את יכולת העמידות במצבי קצה וחיזוק יכולת החוסן המנטלי. החשיבות של מיזם אישי מאפשר להפנים את תחושת האחריות אישית, הצבת יעדים ועמידה בהם ויצירת שגרה לתחזוקת המיזם בה יש חשיבות גבוהה להיעדר שיפוטיות.
ב"תרבות ללא נחת" קבע זיגמונד פרויד (1988) כי היכולת לעבוד והיכולת לאהוב הן שתי יכולות המהוות אינדיקציה לבריאות נפשית. יזם מתחיל נאלץ להתמודד עם אתגרים רבים: הגדרת יעדים, חוסר ניסיון, מחסור בקשרים אישיים ועסקיים. ליזם עם מגבלה ההתמודדות מאתגרת ומורכבת יותר. לכן נולד הצורך במיזם ייחודי ופורץ דרך בישראל ובעולם אשר מאפשר למתמודדים להגשים את עצמם כיזמים ללא פשרות ובהלימה עם שינוי המגמה בעולם התעסוקה, לפיו קיימת נטייה הולכת וגדלה לעצמאות תעסוקתית.
אם נעמיק לתוך המונח חוסן נפשי נבין כי הוא מורכב גם מהיכולת של הפרט להכיל את ה'עצמי' בסיטואציות רבות ומאתגרות. כך נוכל להבין את תפיסת העצמי על ידי שימוש במטאפורת הקליידוסקופ של מיטשל לפיה הצצה דרך החור, תוך כדי פעולת סיבוב הקליידסקופ יוצרת מגוון רחב של צורות המופיעות בו זמנית ומשתנות. במסגרת ההכשרה, היזמים לומדים איך להצליח ולסובב את הקליידוסקופ בהתמדה, לאורך זמן, לייצר אינטרקציה חיצונית ולהמשיך להביט בתצורות המשתנות- אלו הם התוצרים שלהם עצמם, מבלי להתפשר על העצמאות התעסוקתית.
את ערך האחווה שהוזכר, הם מקבלים בין היתר, מהשתייכותם לקהילה העסקית וכך מלווים בשותפים למסע הם עוברים את ההכשרה הטובה ביותר ליזמות בישראל.
שיר ויסמן לוצקי.
כותבת המאמר היא לשעבר מנהלת תחום ההשמה והתעסוקה במסגרת המתמודדת עם תחלואה כפולה, הייתה עדה בעצמה למקרים פורצי דרך ומשני חיים בכל הנוגע ליחסים הלינאריים בין מסגרת תעסוקתית יציבה לבין שיפור החוסן המנטלי.
